אנחנו זמניים בעולם הזה, את זה כולם יודעים. אט־אט מתים עוד ועוד אנשים, וככל שאתה מתבגר אתה רואה יותר ויותר את הגיבורים שלך עוזבים את העולם. אריק לביא, אהוד מנור, פולי, ספי ריבלין שחשבנו שיחיה לעד ואז אריק איינשטיין עזב ומבחינתי זו הייתה נקודת מפנה — האיש שחתום על פס הקול הישראלי, שליווה אותנו בכל מקום, האיש הזה כבר לא כאן. ואז אתה מפנים שאתה מזדקן והנה תורך להתחיל לספור אחורה.
אני זוכר שישבתי עם אשתי ובתי שאך נולדה, ואימא שלי בדיוק הגיעה, ואז היא הסתכלה בטלפון ואמרה שכתוב שמישהו בשם פרינס מת. רגע, מה? פרינס? איך זה יכול להיות, הוא הרי הפרפורמנס הכי טוב בעולם, והוא לא יכול למות. ואני לא רציתי שימות. הוא לא יכול למות, הוא היה גדול מהחיים. אבל הוא מת. החודש חבר שלח לי הודעה שזה הרגע הודיעו שברט ריינולדס מת. ואותי זה העציב.
תבינו, מבחינתי הבחור לא היה עוד כוכב קולנוע, הוא היה גיבור ילדות. הוא היה הפרחח מהפרחח ובת השריף — ויותר מזה: הוא היה ג'יי־ג'יי מק'קלור, הכוכב של סדרת סרטי המירוץ מחוף לחוף. וזה לא עוד סרט, זה ה־סרט. מירוץ בין שלל טיפוסים ומכוניות, כולם צבעוניים וכולם סטריאוטיפיים להחריד, ועם הומור מתחילת האייטיז. חרשתי את הסרט הזה לאורכו ולרוחבו של מכשיר הווידאו הביתי, ביצעתי הקרנה לחברים, ניסיתי להשריש אותו לכל מי שרק הכרתי — כי הסרט הזה הוא לא עוד סרט, הוא משהו שחובב רכב חייב לראות.
הסרט הזה הביא המון כוכבי קולנוע והפגיש המון כוכבות על ארבעה גלגלים. היו שם סמי דיוויד ג'וניור, דום דה לואיס, רוג'ר מור, ג'קי צ'אן, פארה פרוסט ועוד — והיו, בין היתר, פרארי 308, אסטון מרטין DB5 וכמובן את המלכה, הכוכבת הבלתי מעורערת של האייטיז — למבורגיני קונטאש. ואנחנו, ילידי שנות ה־70' וה־80', היינו מרותקים למסך. הומור ומכוניות. לא היינו צריכים הרבה יותר מזה. ומעל כל אלה כיכב האחד והיחיד, האיש והשפם — ברט ריינולדס.
בהמשך המגזין תוכלו לקרוא על הסרט עצמו, כמחווה לריינולדס. שרבוט מילים שהכנתי למגירה, לפני כשבע־שמונה שנים. כתבה שלצערי רואה אור דווקא כשהוחשך האור לריינולדס. נוח על משכבך בשלום ג'יי־ג'יי מק'קלור, אני בטוח שאתה מצחקק שם את צחקוקך המפורסם.
מזל טוב כפול
קבוצת 'אוטו' התבגרה החודש — שני אבות חדשים יש לנו. הראשון הוא שלמה שוורץ, מנהל מחלקת הייעוץ באוטו. הוא טוען שהוא אב לנסיכה, ולמרות שאין לו תואר אצולה, אין ספק שהיא כזו, גם בן חסון, האיש שמעלה תכנים לאתר כבר בשבע בבוקר כדי שבדרך לעבודה יהיה לכם תוכן חדש לקרוא, היה אב לבן, וגם הבן הזה טוען שנולד לו נסיך, וכן, גם לו אין תואר אצולה, ואין ספק שגם הרך הנולד כזה. אז שיהיה להם במזל ומי ייתן וירוו רק נחת מהקטנים!
[email protected] 
